שמי חגית אולנובסקי, ואת האתר הזה בניתי כדי שישמש "חלון ראווה" לפעילות המקצועית שלי. לשמחתי, בחרתי במקצוע שדורש יכולת ללמוד במהירות נושאים חדשים ו"לתקשר" אותם בצורה בהירה לציבור הרחב (או לפחות לציבור המתעניין). בשנים האחרונות התמחיתי בהנגשת ידע מדעי כמו גם ידע רגולטורי גם לציבור וגם למקבלי ההחלטות. בבלוג הזה אכתוב על אירועים מעניינים, מידע חדש שפורסם, מהלכים חשובים, כנסים מקצועיים שבהם יש תמיד תכנים שמעניינים את הציבור הלא-מקצועי, ועוד ועוד – כמעט הכל בתחומים המאוד-רחבים של בריאות וסביבה.
כפוסט ראשון, בחרתי לספר ראשית על עצמי וגם על המקצוע המוזר הזה שנקרא "ניהול סיכוני בריאות וסביבה" ואיך בכלל הגעתי להתמחות בו. גדלתי בשנות ה-70 וה-80 באשדוד וחוויתי על בשרי את ה"אינטגרציה" שבוצעה במערכת החינוך, בין אוכלוסיות שונות בעיר. התודעה החברתית שלי, שמהדהדת בתוכי בעוצמה רבה גם כיום, התפתחה אצלי בשנות ההתבגרות שלי באשדוד. עוד לפני שהבנתי את המונחים השונים, עוד לפני שלמדתי את המושגים ואת השיח בנושא, כבר הרגשתי עמוק בפנים איך לא כל הילדים מקבלים הזדמנות שווה (אולי רק למראית עין, אבל לא באמת), ואיך למרות הרבה כוונות טובות, הפערים עדיין גדולים מאוד. התגייסתי לתפקיד מאתגר ב-8200 ובמשך 10 שנים שירתתי כקצינה בחיל הים, במגוון גדול של תפקידים מאתגרים שכולם היו על התפר שבין 8200 לחיל הים ובכולם הייתי הקצינה הראשונה שמאיישת תפקיד שהיה עד אז פתוח לגברים בלבד. בנוסף, הייתי הקצינה הראשונה שלמדה בבית הספר לפיקוד ימי מתקדם (פי"מ) ופרצתי דרך לקצינות רבות אחרי. במשך שנים לא מעטות עסקתי בפעילויות מבצעיות מורכבות– באוויר, בים וביבשה, והפנמתי היטב את מתודולוגיית ניהול הסיכונים שצה"ל פועל לפיה: לכל מבצע או פעילות נבחנות מספר חלופות (דפ"אות, דרכי פעולה אפשריות), מוצגים בפני מקבלי ההחלטות גם היתרונות וגם החסרונות של כל חלופה, ולבסוף, לאחר דיון ארוך, מתקבלת ההחלטה – שהיא תמיד החלטה קשה, הנוגעת גם לעלויות, גם לסיכונים וגם ליתרונות הפוטנציאלים של החלופה שנבחרה. החלטה זו לרוב מגובה בתנאים מסויימים למימושה, ותנאים אלו נשמרים בקפידה. כל שינוי בתנאים המוגדרים מעלה מיד לדיון את שקילת החלופות, ותמיד נשקלת גם "חלופת האפס" – האפשרות שלא לעשות דבר.
במהלך השירות הצבאי הארוך למדתי לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר השחרור סיימתי גם תואר שני בביוכימיה באוניברסיטה העברית ולבסוף גם תואר שלישי (דוקטורט) בביולוגיה סביבתית ואבולוציונית. חלק ניכר מהמחקר לדוקטורט ביצעתי במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב במרילנד, ושם נחשפתי לעומק הקשר שבין מחקר מדעי למדיניות ממשלתית, וגם לחלקם של הארגונים ללא כוונת רווח (עמותות, NGO) בהתוויית המחקר ובעיצוב המדיניות. לאחר סיום הדוקטורט ולאחר ששלושת הילדים שלי למדו ללכת וגם לדבר, בחרתי שלא לפנות לקריירה אקדמית אלא לפנות לעשייה ציבורית, ולחבר בין האקדמיה לבין הציבור. בתחילה ניהלתי את התנועה הירוקה בישראל, ובמקביל ניהלתי את פרוייקט "כלכלת המחר – צמיחה ירוקה לישראל". העשייה המגוונת בתפקידים אלו העניקה לי הבנה מעמיקה של התחום הסביבתי בישראל: החקיקה, הרגולציה, הארגונים, הבעיות הרציניות והלכי הרוח של הציבור. בתקופה הזו הבנתי שבעצם אין הבדל בין סביבה לחברה: צדק סביבתי הוא צדק חברתי, ולהיפך. לכולם מגיע לנשום אוויר נקי ולכל ילד מגיעה ההזדמנות לאכול פירות וירקות נקיים מחומרי הדברה. לאחר מכן השתתפתי בתוכנית "ממשק" מייסודה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אוניברסיטת תל-אביב והאקדמיה הלאומית למדעים. בתוכנית זו מכשירים אנשי מדע ("דוקטורים") לקחת חלק בשירות הציבורי – בתחילה כיועצים למקבלי החלטות בכירים, ואחר –כך כעובדים מן המניין במשרדי הממשלה או כיועצים חיצוניים לשירות ציבורי. במסגרת "ממשק" יעצתי למדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה נתניהו. בתפקיד הזה שילבתי בין שני תחומי המומחיות שלי: ניהול סיכונים וסביבה. בנוסף, נשלחתי ע"י הקרן לבריאות וסביבה לקורס ניהול סיכוני בריאות וסביבה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, ארה"ב. ככל שאני עוסקת יותר בתחום המורכב של בריאות וסביבה, אני עצובה לגלות שרוב הנוגעים בתחום (בעלי העניין ומחזיקי העניין) אינם רואים את התמונה כולה. נכון, התמונה תמיד מורכבת ומסובכת להבנה, אבל אם נוקטים בגישה של ניהול סיכונים אינטגרטיבי ועושים מאמץ לבחון את כל החלופות, או לפחות את החלופות העיקריות, ניתן בהחלט לראות את התמונה כולה… או לפחות את רובה.
כיום אני יועצת עצמאית ועובדת בעיקר עם משרדי הממשלה בפרוייקטים הנוגעים לניהול סיכוני בריאות וסביבה. ככל שאוכל, אשתף בבלוג הזה על הפעילות עם משרדי הממשלה. בנוסף, הקמתי יחד עם חברים את הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. אנו פועלים כבר מספר חודשים ללימוד התחומים הנוגעים בתזונה בת קיימא (והם רבים ומגוונים), ונמצאים בשלבים האחרונים של התאגדות כעמותה. בבלוג אכתוב גם על הנושאים בהם עוסק הפורום. מעת לעת פונים אלי חברים ומכרים בשאלות סביבתיות-בריאותיות. ככל שאמצא את השאלה מעניינת את הציבור הרחב, אפרסם את התשובה בבלוג. אשמח לקבל תגובות, תיקונים, הצעות והערות לכל הנכתב בבלוג, כמו גם שאלות ובקשות מכל הקוראים. מאחלת לכולנו בריאות מלאה וסביבה ירוקה !